סליחה מכל הלב

איך מבקשים סליחה?

לקראת יום הכיפורים, חודש התשובה והסליחה, אני רוצה לדבר איתכם על סליחה אמיתית מכל הלב. הרעיון של בקשת סליחה הוא ביסודו רעיון כל כך אופטימי. ההכרה באנושיות שלנו, בזה שלא תמיד אנחנו מתנהגים בדרך שהיא בהלימה לרצון העמוק שלנו, לערכים שלנו או לאמונה שלנו. האפשרות להביא תיקון במימד הרוחני ובמערכות היחסים שלנו אחד עם השני זוהי אפשרות מרחיבת לב. בכל מערכת יחסים אנחנו מידי פעם פוגעים באנשים שאנחנו איתם בקשר. זה בלתי נמנע. אנחנו לא תמיד רגישים לאותם מילים או מעשים שהאדם השני רגיש אליהם ואנחנו אנושיים ולפעמים מתנהגים בדרך שפוגעת בשני ובמערכת היחסים.

אם אתייחס לדברים של ג'ון גוטמן ספציפית לגבי התחום הזוגי, הוא אומר שאין דבר כזה זוגות שלא מפספסים אחד את השני, ההבדל בין זוגות שהם מאסטרים במערכות יחסים לזוגות שהם כושלים ביחסים (באנגלית master and disaster ) הוא שזוגות שהם מאסטרים במערכות יחסים יודעים לתקן פגיעה בקשר.

בהרבה מערכות יחסים חסרה היכולת הזו להביא תיקון לקשר. לפעמים מתעלמים מהנושא ופשוט ממשיכים הלאה, מטאטאים את הפגיעה מתחת לשטיח. הרבה פעמים מבקשים סליחה רק כדי לצאת ידי חובה. מזכיר לי קצת גננת שעומדת עם שני ילדים קטנים ומצווה על אחד מהם "תגיד לו סליחה". סליחה כזו הרבה פעמים לא מתקבלת, ולא משרתת לא את מבקש הסליחה ולא את המקבל שלה.

בקשת סליחה מאדם אחר יכולה ליצור קרבה עמוקה במערכת היחסים, ולעומתה בקשת סליחה מאולצת בשביל לצאת ידי חובה יכולה לעשות בדיוק את ההפך.

אם אנחנו רוצים לבקש סליחה שתביא לתיקון פגיעה שנוצרה במערכת היחסים, שתאפשר לסמוך שוב על הקשר, ושתיצור חיבור וקרבה היא צריכה להיות סליחה אמיתית מכל הלב.

אז איך מבקשים סליחה מכל הלב? (מבוסס על ספרה של הרייט לרנר-"למה לא תתנצל?" (בתרגום חופשי))

1. בלי "אבל", הצדקות תירוצים, הקטנה, ביקורת. המילה "אבל" מבטלת ומקטינה את הסליחה עצמה. אם יש לכם מה לאמר לגבי החוויה שלכם תשמרו זאת להזדמנות אחרת אל תערבבו זאת עם בקשת הסליחה. דוגמאות במקום:

"סליחה שצעקתי עליך אבל הייתי מאד עמוסה וטרודה באותו יום"

"סליחה שצעקתי עליך זה רק בגלל שנגעת לי בנקודה רגישה"

"סליחה שפגעתי בך אבל זה לא היה כל כך נורא, עשית מזה דרמה הרבה יותר גדולה ממה שזה, ולעומת מה שאת עושה לאחרים זה בכלל קטן"

כן לאמר:

"סליחה שצעקתי עליך"

2. לדבר על המעשה ולא על הרגש של הנפגע. בקשת סליחה לגבי הרגש של השני מסירה את האחריות שלנו מהמעשה עצמו.

במקום "סליחה שנעלבת מזה שביקרתי אותך" "סליחה שאת כל כך רגישה למה שאמרתי"

לאמר: "סליחה שבקרתי אותך"

3. לתקן את המעשה אם הרסנו חפץ לקנות חדש לא להסתפק בבקשת סליחה.

אם יש משהו במציאות שאפשר לתקן אותו לתקן. לדוגמא- אם כתוצאה מהמעשה שלך נהרס חפץ של השני לקנות לו חפץ חדש.

4. לא להתנצל התנצלות עודפת, בייחוד לא להעביר את הפוקוס אליך וכמה רע אתה מרגיש. התנצלות כזו משאירה את האדם הפגוע בחוויה שהוא עכשיו צריך לטפל בפוגע, ושוב אין מקום לפגיעה שחוה.

לא: "אני מה זה מצטערת, אני אמא כזו גרועה, אני מרגישה עכשיו נורא, איך עשיתי דבר כזה"

או: "אני אבא דפוק, תסביר לי איך זה קרה ואני לא ראיתי"

אלא: "אני ממש מצטערת שעשיתי/שהייתי..."

5. בלי לחכות שהשני יתנצל קודם, להתנצל על החלק שלך ללא תלות בשני. לא להתעסק במי התחיל את זה. יכול להיות שהשני תרם לפגיעה, אנחנו לא יכולים להכריח אותו להתנצל, ונעשה טוב אם נשחרר את התלות הזו וניקח אחריות על החלק שלנו ללא תלות במה השני עושה עם החלק שלו.

הרבה פעמים אנשים עושים חשבונות מי התחיל ומה היה החלק של כל אחד, והציפיה היא שאם תתנצל על החלק שלך השני יתנצל על החלק שלו.

בהתנצלות מכל הלב משחררים את התלות הזו ואת הציפיה הזו.

במקום: "אני מתנצלת שצעקתי עליך", ומחכה בלב שתתנצלי שעשית רעש והפרעת לי לישון.

"אני מתנצלת שצעקתי עליך", ואני משחררת בלב את הציפיה שגם את תקחי אחריות לחלק שלך.

6. להתכוון לא לעשות זאת שוב.

אם עשית משהו פוגע, לעשות מה שאפשר ולהתכוון לא לעשות אותו שוב.

7. ההתנצלות היא לטובת הנפגע לא כדי להשתיק את המצפון של הפוגע. ואם השני לא רוצה בהתנצלות אז לא להתנצל.

לשים לב מאיזה מקום באה ההתנצלות. התנצלות מכל הלב באה לתרום לקשר ובאה לטובת האדם הפגוע, לא כדי שלמתנצל יהיה נעים יותר.

8. לא כדי להשתיק את השיחה

לא לאמר "טוב אני מתנצלת, נעבור נושא" או "דברנו על זה התנצלתי, זהו לא צריך להזכיר את זה יותר"

9. בקשת סליחה בלי שהנפגע יצטרך לעשות משהו אפילו לא לסלוח

לבקש סליחה בלי לחכות לקבל תמורה, בלי לצפות שעכשיו הנפגע יעשה משהו עבורינו.