פוסטים מומלצים

Please reload

ריקוד השרדותי או שיפוץ

כבר הרבה זמן שלא כתבתי, למעלה מחודש. אנחנו עסוקים בתכנון שיפוץ בבית ובקליניקה ועם העשיה הגדולה והתכנון, גיליתי שמעין ההשראה שלי נחסם. ודווקא מהמקום הזה בחרתי הפעם לכתוב ולשתף אתכם, כי לכולנו יש תקופות כאלו בחיים ובזוגיות. כולנו פוגשים תקופות שאנחנו עסוקים מעל הראש, שיש הרבה סידורים טכניים, התמודדות עם לחצים ואי ודאות, חוסר אונים מול גורמים ונסיבות חיצוניות. התקופות הללו וההתמודדות האישית והזוגית שלנו הן חלק בלתי נפרד ממי שאנחנו וממערכות היחסים שלנו. זה יכול להיות שיפוץ, זה יכול להיות אובדן עבודה, זה יכול להיות התרחבות המשפחה, משבר כלכלי, עניינים משפטיים, ילד במצוקה, כל דבר שמביא איתו עוצמות רגשיות גדולות והרבה עבודה טכנית.

אז אני כותבת היום, כשעוד לגמרי לא ברור איך השיפוץ הזה יעבור, מי יהיה הקבלן שינהל אותו, כמה הוא יעלה, כמה זמן ימשך, ואיך הבית יראה לבסוף. אני רק יודעת איך אני רוצה שהחוויה שלי תהיה בתוך השיפוץ הזה, ואיך תראה החוויה הזוגית והמשפחתית.

 

השיפוץ הזה התחיל מאד בטוב, שנינו רצינו אותו, והרגשנו שזה הזמן המתאים. דברנו ברוגע ובשלווה ומתוך הקשבה הדדית על הרצונות והצרכים שלנו, והגענו להסכמות. הקושי הגדול הראשון הגיע כשהקבלן שהיה אמור לקחת את הפרויקט ולרכז תחתיו את כל אנשי המקצוע האחרים הבריז ברגע האחרון לפני תחילת העבודה והודיע שהוא לא לוקח את הפרויקט. מסתבר שבקיץ כולם רוצים לשפץ, ויש פרויקטים שהם רווחים הרבה יותר משלנו. דווקא במקום הזה שהיה כדאי שנהיה ביחד מאוחדים במציאת פתרון, דווקא שם עלה קושי. פתאום ברגע אחד קרסו להן כל ההחלטות היפות, על הקשבה, תמיכה הדדית והכלה. פתאום עלה לו הריקוד ההשרדותי הזוגי שלנו בכל עוצמתו.
לכל זוג יש ריקוד כזה ואפילו כמה כאלו, שבזמני לחץ והשרדות צף לו, ומאד מאד קל לשכוח את מהות הקשר, את מהות האדם שעומד מולנו. אצלנו זה היה נראה בצורה של "מה נעשה? חייבים למצוא מישהו חדש! מה יהיה? " שפגש את "תרגעי, הכל יהיה בסדר, כשאת ככה אי אפשר להחליט כלום" והמשיך ב "הכי הרבה נדחה את השיפוץ, ובעצם אני לא כל כך סגור על החלק הזה והחלק הזה, והכי הרבה נעשה חלק עכשיו וחלק שנה הבאה" – ואין דבר מעצבן יותר ממצב שבו אני בלחץ ובדאגה, והוא לא רוצה להצטרף אלי במקום הרגשי הזה, לא מכיל, ועוד מבקר ומציע את המקום הרגוע והשלו, ועל הדרך גם מחליט לחזור בו מכמה מההחלטות וההסכמים שהיו בנינו. כמובן שעם הביקורת שלו והדחיה של המצב הרגשי שאני בו, עולה וצפה גם הביקורת הפנימית שלי על עצמי, והרצון האמיתי שלי להצליח ולהכיל את השינויים הללו ברוגע ובשלווה, מתוך אמונה שכל עכבה לטובה, והתסכול מזה שאלו דיבורים יפים, וכוונות יפות, אבל זה לא מה שקורה לי בפנים.

באידאל הייתי רוצה לשתף שהצלחנו לבחור, ומיד לצאת לנו מהריקוד ההשרדותי הזה, למשהו שבונה את הקשר. להצליח להכיל את ההבדלים בדרך שבה כל אחד מאתנו מתמודד עם לחץ. במציאות זה לא מה שקרה. עברנו דרך כמה ימים שהריקוד הזה מתנהל לו בנינו, ובדרך עוד עולות להן האשמות "אם היינו לוקחים את המפקח הזה והזה זה לא היה קורה" והיציאה מהלופ הזה לקחה לנו קצת זמן.

איך בכלל יוצאים מלופ כזה? מה שמאד תמך בנו כזוג זו ההבחנה בין הדינמיקה הזוגית ההשרדותית הזו שעלתה בנינו לבין המהות שלנו. ההבנה שכרגע מה שקורה בנינו זה איזשהו מקום השרדותי, תגובה ללחץ, אבל זה לא כל מי שאנחנו. היזכרות אקטיבית במי אנחנו כזוג, באהבה, ובקשר, ותזכורת לעצמנו על הדברים הטובים שיש בשני. הוא לא רק מבקר ולא מכיל את הדאגה שלי הוא גם אדם נפלא ונדיב וקשוב וזו בעצם המהות האמיתית שלו. ממש ישבתי והזכרתי לעצמי שהסיפורים שעולים לי עכשיו בראש לגביו, אלו רק סיפורים. הזכרתי לעצמי מי הוא במכלול והודתי על הדברים הנפלאים שיש בבן הזוג שלי, ועל מי שהוא ומה שהוא מביא לקשר.

ומה עושים עם ההבדלים בדרך ההתמודדות הרגשית? אחד הכלים שהכי הכי תמך בי זו "התמקדות"- יכולת להיות עם הגוף, ועם החלקים השונים שעולים בנו מתוך המון חמלה, הקשבה ואמפטיה. כשאנחנו בלחץ או בדאגה קודם כל הגוף מגיב, הגוף עצמו נכנס לסערה ומדבר. אז הייתי עם החלק בתוכי שרוצה לדעת, שרוצה וודאות, ששינו לו את התוכניות, והוא מאד מאד מודאג ממה יהיה, והקשבתי ל "מה יהיה, אם השיפוץ לא יהיה בקיץ, את כל העבודה והאנשים שדחיתי לספטמבר אי אפשר יהיה לעשות? ומה יהיה אם זה יכנס לחגים? ומה יהיה אם בכלל נצטרך לדחות או נמצא מישהו שהוא לא מספיק טוב? ועכשיו צריך גם את כל בעלי המקצוע האחרים למצוא, נגר, ואיש אלומיניום, ואיש דקים, וכו'" והקשבתי גם לחלק הזה מבפנים שהיה מתוסכל מהדאגה, שביקר אותה וגער בה "מה זה יעזור להיות בלחץ עכשיו! כדאי מאד להיות ברוגע ובשלווה וככה להתמודד עם המציאות". הקשבתי לכל אחד מהם בהמון סבלנות והבנה והכלה, ומשהו בי נרגע, משהו נרגע בנשימה, משהו נרגע בגוף. שום דבר לא השתנה במציאות החיצונית, רק אני הייתי אחרת.

ועם הרוגע הפנימי החדש הזה, התאפשרה עשיה נינוחה, התאפשרה פניה לחברים לקבל המלצות על קבלנים. התאפשרה גם שיחה זוגית חדשה. הרבה לפני הפתרונות הטכניים, שיחה על הדרך השונה שבה כל אחד מאתנו זקוק לתמיכה בזמן מתח ולחץ. ושבוע אחר כך כשקבלנו את התוכניות עם הצעות מחיר ממספר קבלנים שונים, כבר התמודדנו אחרת לגמרי.

כל זוג נפגש עם סערות חיצוניות, וההתמודדות של כל אחד יכולה להיות שונה מאד, וההבדלים הללו מציפים קושי ודינמיקה הישרדותית בתוך הקשר. אם נצליח בתוך הסערה הזו, לראות גם את המהות של בן הזוג, ולא רק את הדינמיקה ההשרדותית, נוכל להתחיל ולצאת מהסערה הזו. לפעמים נוכל להעזר בבן הזוג שיקשיב ויכיל את הקושי שלנו ויעזור לנו לצאת ממנו, לפעמים, יהיה כדאי לפנות לגישות אחרות, ולכל אחד יש את הדרך שעובדת עבורו, אם אלו טכניקות נשימה, ספורט, שיתוף של חברה, כתיבה, או התמקדות, מה שמטפל בגוף ובסערה הפנימית, ומאפשר לחזור לקשר ולסיטואציה ממקום של בחירה וחיבור למהות. 

Please reload

Please reload

עקבו אחרי
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Basic Square

שירת הלב, ד"ר שירה קליין |   0548034490 |  s.klien@gmail.com | צור הדסה, אזור ירושלים, ישראל


  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Social Icon

בהרשמה הינך מסכים למדיניות הפרטיות ולתנאי האתר