חג הקציר בשביל מה לחגוג?

כשהייתי ילדה ונערה הייתי מסיימת מטלה, או מגיעה למטרה שהצבתי לעצמי וישר רצה להשיג את המטרה הבאה.

לא הייתי עוצרת רגע כדי לחגוג את הטוב שישנו, לראות את הדרך שעשיתי ולהודות על מה שיש.

קשה לחיות ככה, זו תחושת מרוץ בלתי פוסקת, שבה בעצם אין חוויה אמיתית ומתמשכת של שביעות רצון והנאה ממה שיש, ועם זאת הרבה מאד אנשים רגילים לחיות ככה, ממטרה אחת ישר למטרה הבאה.

עם השנים, עם קריאת המחקרים בתחום, ובעיקר מתוך החוויה וההתנסות האישית, אני יותר ויותר מודעת לחשיבות הזו של העצירה, לחשיבות הזו של החגיגה, לאמירת תודה, לשיתוף השפע הזה עם האנשים סביבנו. כשאני מלווה אנשים שהגיעו למטרה שהם הציבו לעצמם אנחנו עוצרים לרגע. עוצרים וחוגגים את הטוב, מתבוננים בדרך שהם עשו, מודים לעצמם על הצמיחה, הגדילה ומודים לאנשים ספציפים ולעולם שתמך ואיפשר.

חג הקציר בדיוק מזכיר לנו את חשיבות העצירה, החגיגה וההודיה על מה שצמח. הודיה גם לעצמנו וגם לעולם. זה לא מובן מאליו שכל מה שנזרע גם יצמח ונגיע לקצור ולהנות ממנו. זה לא מובן מאליו שעץ שנטענו יניב פירות שנה אחר שנה. אנחנו עוצרים, חוגגים, מודים על מה שיש ומשתפים גם אחרים בפירות של העשיה שלנו.

ואם גם אתם כמוני ואתם רוצים לפתח יותר את יכולת העצירה, החגיגה ואמירת התודה, איך תעשו את זה במציאות?

אחת הדרכים האפקטיביות ביותר שאני מכירה היא כתיבת יומן הודיה. אחד המחקרים הכי מפורסמים בתחום של פסיכולוגיה חיובית בדק מה קורה לאנשים שכותבים כל יום ביומן תודה על חמישה דברים, ומצא השפעה משמעותית מאד על רמת האושר שלהם. הרעיון הוא להזכר בזמן הכתיבה וממש לחוות לרגע את הטוב שהיה היום. אפשר לחזור על חלק מהדברים מיום ליום, ולהשתדל להכניס כל יום גם משהו חדש. שנים אני כותבת יומן תודות, כל ערב מתבוננת ביום שהיה חווה וכותבת חמישה דברים שאני מודה עליהם. עם השנים, הוספתי לעצמי כתיבת הודיות ספציפיות משלי שלא הופיעו במחקר המקורי. אני מוסיפה כל יום חמישה דברים עליהם אני מודה לבני המשפחה שלי, וחמישה דברים עליהם אני מודה לעצמי על הדרך שאני עושה. אפשרות נוספת להגביר את ההודיה בחיים שלכם, היא לאמר תודה לאנשים היקרים ללבכם. יש כל כך הרבה דברים להודות עליהם לבני הזוג שלנו, לילדים, לאנשים החשובים בחיינו, ואנחנו עוצרים מעט מאד ביום יום כדי להביע את התודה הזו. יש תרגול שאני מאד אוהבת ומנחה זוגות שמגיעים אלי לעשות. זהו טקס של אמירת תודה, כמה דקות של קרבה עמוקה שבהם כל אחד בתורו מביע את התודה שהוא חש כלפי השני, והשני פשוט נמצא שם מקשיב ומכיל. תרגיל פשוט מאד, וכל כך אפקטיבי.

אפשרות שלישית שאני מאד אוהבת היא, בזמנים מיוחדים, כמו ראש השנה, או סיום הקציר האישי שלכם, בסיום עשיה משמעותית, כדאי לעצור להתבונן על מה שהיה, להודות ולחגוג. הודיה שכוללת גם אתכם, גם את האנשים שליוו ואיפשרו את הסיום, וגם הודיה לאלוהים או לעולם, מה שאתם מתחברים אליו.

זו הזדמנות שלי להודות על הקציר שלי בשנה האחרונה. על הלימודים שסיימתי, על הקורס שזכיתי ולימדתי השנה, על האנשים שנתנו בי אמון ועל הסיוע שקבלתי. זו הזדמנות שלי גם לשתף אתכם בעבודה שעשיתי השנה להפוך את הידע והכלים שצברתי עם השנים לנגישים וזמינים יותר עבורכם. אני חוגגת ורוצה שגם אתם תהיו חלק מהחגיגה הזו, ותהנו מהפרות ומהשפע הזה. החלום שלי היה להפוך את האתר הזה לבית עבורכם עם כלים נגישים ומקורות השראה להתפתחות אישית, לחיים הרמוניים, ולמערכות יחסים מיטיבות. עכשיו כשהחלום התממש אתם מוזמנים להכנס לחלק של הכלים, הבלוג, הסרטונים, הקורס מתנה ולהנות.