על מה שמים את הפוקוס?
למי שעקב אחרי הפוסט האחרון שלי, שיתפתי שאנחנו מתכננים שיפוץ. עם התיכנונים מגיעה גם ההשפעה על השיח הזוגי, ובחודש האחרון, כמעט כל שיחה זוגית גלשה לה במהירות למציאת קבלן ואנשי מקצוע מתאימים, למיקום הטלויזיה בסלון, לסידור הרהיטים, ולסדרי עדיפיות בתקציב. פתאום מבני זוג שמתעניינים אחד בשני, משתפים, תומכים, וקרובים רגשית, מצאנו את עצמנו כמו מנהלת פרויקט והלקוח שלה, דנים על התקדמות הפרויקט, לוחות זמנים, אנשי מקצוע ועלויות. זה טבעי והגיוני, אני מאמינה שכל זוג מכיר את התופעה, כשנכנס לחיינו פרויקט גדול שעמוס בעשיה ובתכנון, אם זה ילד חדש במשפחה, מעבר דירה, תכנון אירוע משמח, או לחילופין, התמודדות עם טיפול רפואי, או מאבק משפטי, בן הזוג הופך לו לבעל תפקיד. מאד קל שהשיחה היום יומית תשאר ברמה של התכנונים, ההחלטות הרבות והארגונים היום יומיים מה לאמר לאדריכאלית, מתי לפגוש את הנגר, מה לקנות בסופר, ומי אוסף את הילדים.
זה לא פלא, שהתכנונים תופסים נפח כל כך גדול בשיח. כי גם כשאני לבדי, השיפוץ מאד מעסיק אותי, אני מוצאת את עצמי שמה לב לעיצובים מעניינים בבתים שאני מבקרת בהם, לשער החדש שהשכנים התקינו, לרהיטים בפרסומות. ממש כמו אישה בהריון שפתאום שמה לב לכל הנשים סביבה שבהריון, כך התודעה שלי ממוקדת לה ברהיטים ובעיצובים, ולמי שמכיר אותי יודע שזה ממש לא אופיני. טכנולגיית הפרסום החכמה של גוגל ופייסבוק עוד יותר מעצימה לה את התופעה וגם הפיד שלי נמלא לו פתאום בפרסומות המתאימות.
זה בסדר וטבעי, אבל התופעה הזו התחילה להיות קצת מטרידה, כאשר שמנו לב, שהשיח הטכני מביא איתו גם ריחוק. השנה אפילו עמד לו הפיתוי לדחות את חגיגות יום הנישואין. החלטה לכאורה מאד הגיונית ופרקטית. אנחנו שנינו כל כך עמוסים עם כל התכנונים והעשיה, ההכנות לקראת השיפוץ והנסיעה במקביל אליו שהיה הרבה יותר פשוט לחכות שבועיים-שלושה ואז לחגוג.
והחלטנו אחרת. ראינו שדווקא בתקופה הכל כך עמוסה הזו, יותר מתמיד, חשוב לנו לשים את הפוקוס באופן מודע ומכוון על מה שבאמת חשוב לנו בחיים, כי המהות של הבית זה אנחנו ולא הקירות היפים או הרהיטים המעוצבים. ממש כמו שעמדנו ונאמנו בטקס החתונה לפני 15 שנים בלונדון מול הקהל. אני בוודאי כבר לא זוכרת את המילים המדויקות שאמרתי אז, אבל הן היו ברוח הדברים הללו "אנחנו פה לא בשביל המפות הלבנות והפרחים והקישוטים החיצוניים אלא על מנת לחגוג איתכם את הקשר והחיבור והאהבה שלנו. אנחנו יודעים ובוחרים לשים את הפוקוס על היחסים ולעשות את העבודה הנדרשת על מנת שהקשר הזה יצמח". אחת ההחלטות החשובות שקבלנו כשהתחתנו היתה לא לקנות מתנות ביום הנישואין, אלא לפנות לעצמנו יום זוגי שבו מבלים ביחד ומקדישים זמן אחד לשני ולקשר בנינו. ומאז שהתחתנו אנחנו מקפידים כל שנה לעשות זאת. למעשה התחתנו פעמים באותו שבוע, בתחילת השבוע בלונדון, וכמה ימים אחר כך בארץ. כך שכל שנה אנחנו בוחרים לעצמנו את אחד התאריכים, או הימים שבניהם וחוגגים. מה שלא ידענו כשהתחתנו, זה שהאינטואיציה שלנו, מקבלת תמיכה חזקה מהמחקר. המחקר על אושר מראה שאם אדם רוצה להיות מאושר, יותר חשוב שישקיע בחוויות והרבה פחות ברכוש.
אז לקחנו שנינו יום חופש ונסענו לים. בבוקר החלטנו שאין אף מילה על רהיטים ועיצובים ,ילדים או תקציב, ולהוציא שתיים שלוש פעמים שכמו מתוך הרגל התחלנו בשיח הזה ועצרנו, עמדנו בהחלטה. ובמקום שיפוצים לקחנו איתנו קלפים זוגיים שחברה שלי הכינה (וללא שום רווח אישי אני ממליצה עליהם מכל הלב-"זרעים של קשר"), ואחרי שחיה קצרה בים פשוט ישבנו, הבטנו אחד לשני בעיניים, והקשבנו אחד לשניה. חלקנו חלומות לעתיד, הוקרות אחד לשניה, ופתחנו נושאי שיחה שביום יום אנחנו לא מגיעים אליהם. לפני כמה שנים נעשה מחקר על ידי פרופסור ארתור ארון, שבו לקחו זוגות של אנשים זרים, שלא הכירו לפני כן, נתנו להם לשאול אחד את השניה שאלות שהפכו יותר ויותר עמוקות ופנימיות. הם שאלו 36 שאלות שהפכו ונהיו יותר ויותר חושפניות, ולאחר מכן התבוננו בשקט ארבע דקות אחד לשני בעיניים. הסתבר שחשיפת רבדים עמוקים והיותנו פגיעים מול אדם זר גורמת לאינטימיות ולקרבה גדולה. ואכן, בקרב הזוגות שהשתתפו בניסוי נמצאה רמת קרבה גבוהה משמעותית מזו שבקרב קבוצת הביקורת, ששוחחה שיחה רגילה. שנה אחר כך זוג אחד היה נשוי. חזרנו מהים הרבה יותר רגועים ועם אנרגיה מחודשת לבית, לעצמנו, וליחסים. אז עדיין השיח מלא בתכנונים, אבל גם הקשר בנינו והנפש האישית של כל אחת מאתנו קבלו הזנה עמוקה שהיינו כל כך זקוקים לה. אחד הדברים הטובים ביותר שכולנו יכולים לעשות למען מערכות היחסים שלנו זה לשים עליהן מידי פעם את הפוקוס. לבחור להקדיש זמן להעמקת החיבור, ופשוט לשבת ולהתעניין, לשאול אחד את השני שאלות חדשות, שאלות עמוקות שמאפשרות לבן הזוג ולנו להכיר פן חדש בעצמנו ובשני. ואם בא לכם ליישם, אפשר להכנס לאתר של 36 השאלות, או למצוא קלפים שעובדים לכם, לפנות שעה ואז פשוט לשאול אחד את השני את השאלות, ולהקשיב לתשובות.
